Tuesday, March 5 - יום שלישי, 5 מרץ

עברית בהמשך

From Judi:

Moving to rehab was harder for me than I expected. I am so happy that Nathaniel moved to rehab because that means we are thinking of the future, still, change is difficult. We have to get used to the new nursing staff, the new schedule, the addition of therapy to the day, and more. We've been here less than a week, so we just have to give it some time.

Today Nathaniel had an EEG. It is to check his brain waves. I didn't get the results yet. The rehab hospital is located on a huge medical campus and Nathaniel had to take a shuttle to the EEG lab. He stayed on his bed and they rolled it over to the loading dock and loaded it into the shuttle.

At rehab, Nathaniel gets physical therapy, occupational therapy, communications therapy, psychological care, and more. Here is a quick overview of what I have seen in the past few days: PT includes moving his body to keep him limber. They have lowered the dose of his anti-spastic medicines in response to his ability to stay limber. They ordered a special wheelchair for him and will align it perfectly for his body. The first one they ordered was a bit too wide. In OT, he is learning to track objects and move his hands. They also will order an evaluation with an eye doctor to see what damage was done to his eyes and to determine what kind of glasses to make for him. In communications therapy, he is learning how to swallow. He knows how, but is not so consistent. They put some dulce de leche on his lips to encourage him to try to use his tongue to get off the yummy taste. He doesn't like chocolate, so chocolate spread won't work as well. They are also teaching him (and us) how to get him to respond to our questions. We have to learn how to formulate the questions properly so he can start to communicate. Good thing we like the game "20 questions."

We've met lots of other families who have been here a long time. They have lots of good ideas of how to best help their relatives and deal with the situation.

מג'ודי:

המעבר לבית חולים שיקום היה יותר קשה ממה שציפיתי. אני כל כך שמחה שנתנאל עבר לשיקום כי כבר חושבים על העתיד, אבל שינויים תמיד קשים. אנחנו צריכים להתרגל לצוות חדש, לו"ז חדש, טרפיה, ועוד. אנחנו כאן פחות משבוע, אז רק צריכים להבין שלוקח זמן.

היום, נתנאל עשה EEG - זה בודק את גי המוח. עוד לא קיבלנו את התוצאות. הבית חולים שיקום נמצא בקמפוב רפואי גדול, ונתנאל נסע בהסעה לעשות את הבדיקה. הוא נשאר על המיטה וגלגלו אותו להסעה.

בשיקום, נתנאל עושה פיזיוטרפיה, ריפוי בעיסוק, טרפיה בתקשורת, טיפול פסיכולוגי, ועוד. זה סיכום למה שראיתי בימים האחרונים: בפיזיוטרפיה מזיזים את הגוף שלו שיישאר גמיש. הפחיתו את התרופות נגד עוויתים בגלל הגמישות שלו. הזמינו לו כיסא גלגלים שיתאימו לגוף שלו - שראשון שהוא קיבל היה רחב מדי. בריפוי בעיסוק, הוא לומד לעקוב עם העיניים ולהזיז את הידיים. ישעו לו תור עם רופא עיניים לבדוק עם יש נזק לעיניים ואיזה משקפיים יתאימו לו. בטרפיה לתקשורת, הוא לומד לבלוע. הוא יודע איך, אבל זה לא קבוע. שמים לו דולצ'ה דה לצ'ה על השפתיים שילקלק אותו (נתנאל לו אוהב שוקולד, אז ממרח שוקולד לא יעבוד). גם מלמדים אותו (ואותנו) לענות לשאות שלנו. אנחנו צריכים ללמוד לשאול את השאלות בצורה הנכונה שיוכל להתחיל לתקשר כמו שצריך. מזל שאנחנו אוהבים את המשחק "20 שאלות".

הכרנו עוד הרבה משפחות כאן שנמצאים כבר הרבה זמן. יש להם הרבה רעיונות טובים איך לעזור למשפחות שלהם להתמודד.