חנוכה הוא זמן הנסים והשנה אינה שונה. למעשה כל השנה הזו הייתה סדרת ניסים עבור נתנאל. בחג החנוכה הזה, כמה מחבריו של נתנאל מהתיכון, מהישיבה ומהצבא, התכנסו אצלו למסיבת הדלקת נרות. לפני שהמסיבה החלה, הנערים התפללו מעריב. במהלך קריאת שמע הניח נתנאל את ידיו על עיניו, כמקובל. הוא הניח אותם כשנגמר. נראה שהוא ממש מתרכז בסידור שהונח על שולחנו ואפילו הפך את הדפים כאילו הוא קורא.
בזמן שחבריו ביקרו, נתנאל חייך כל כך. ראיתי אותו מחייך בעבר, אבל לא כל כך הרבה זמן.
חברו ישב לידו כדי לדבר איתו. נתנאל הושיט יד והניח את ידו על כתפו של חברו. החבר עשה אותו דבר לנתנאל. לאחר קצת, החבר הסיר את זרועו, נתנאל עשה את אותו הדבר, אך אחר כך הושיט את ידו כאילו לברך אותו ולהודות לו. הוא הביט היישר בחבר.
אנו עדיין מחכים ל"בלון" העור שלו שיתנפח, כך שעורו יכול להימתח מספיק לניתוח הקראנופלסטיקה. הרופאים בגמילה קצת מאטים בהתארגנות כך שלא עבר טיפול מאז הניתוח הראשוני. הוא צריך ללכת ביום ראשון. במהלך הניתוח הם ניפחו מעט את הבלון, כך שהעור כבר נמתח. הפצע מחלים יפה במקום בו התפרים נמצאים.
הפיגוע אירע לאחר חג החנוכה בשנה שעברה. קשה להאמין כמה אירועים היו בשנה.